AS IF LONGING WAS EMPTY
Solo exhibition, Mahanayim art gallery, Kibbutz Mahanayim, Curator- More'Sun OddShemesh
As the daughter of a family whose grief has accompanied it for generations, and as a mother, I carry the collective history and my family history in my body. I remain constantly alert to danger because I feel I cannot "produce" protection, neither from the outside nor from the inside.
photo: Tomer Fruchter
שנ''צ (כל מה שנשאר ממני זה צל)
שטיח צבוע לבן, עץ, נסורת, אבני קלציט, ניילון מוקצף לאריזה
200X240X200 ס''מ, 2023
השטיח מסמל עבורי חלל אינטימי של חדר ילדים. מתוכו בוקע גזע עץ מת שמצמיח אובייקטים מנסורת וגבישים מהשדה. הטוטם שנוצר הוא מעין 'אמא שומרת', משקיפה. על השטיח שצבוע לבן, שלולית צבע נוספת שמדמה שטיח עשוי מחיה פשוטת עור שמשורטטת לפי ממדי גופי השוכב ב''תנוחת האישה'' ביוגה. בצנצנת שמונחת על השטיח ישנם חלקי צבע סיד יבש ושבור, שגם הם מסמלים חלקים ממני. לצנצנת מחוברת צמה מניילון מוקצף לאריזה שנועד להגן משריטות ושברים-שפורצת החוצה ומתנפנפת. הצבע הלבן הוא סימן שהייתי פה. אני מסמנת, מנסה להגן, וגם חונקת.
שלומות
עץ זית בדלי צבע, אבני שילוב מדרכה, צבע לבן, נסורת
220X80X170 ס''מ לערך, 2023
בסביבה העירונית אבני המדרכה גנריות ולא שמים לב אליהן, אך אני מבליטה אותן כמסגרת לסימון קבר. השימוש בחומרים יומיומיים מדגיש עבורי את הקלות שבה חיים הופכים למוות. העץ הצבוע לבן הוא דימוי שניתן למצוא בבסיסים צבאיים ובמטעים- אותם צובעים כהגנה נגד תולעים. בעבודה, צבעתי בלבן את העץ המת שכבר התחיל להיאכל על ידי התולעים לאחר שנכרת- התולעים שכירסמו אותו כלואות בתוך הצבע הלבן ומנסות לפרוץ החוצה. גם הקבר וגם העץ שמעליו מנסים לשמר את החיים בקפסולת זמן, מעין ואקום בלתי חדיר, אך הם מתפרקים מבפנים.
מי שמתקרב
מיצב- נדנדה ישנה במשקוף דלת עקור, שלשלאות ברזל, אבני קלציט, שטיח צבוע לבן, אבני שילוב מדרכה,
200X60X200 ס''מ לערך, 2023
הנדנדה וגבישי הקלציט שאספתי בשדה הם זיכרונות הילדות התמימים ביותר שלי. הנדנדה תלויה בתוך משקוף דלת עקור בגובה שלא מאפשר להתנדנד, נדנדת רפאים חנוקה. הנדנדה יכולה לשמש כגיליוטינה או כמצבה ומתנועעת עם כל תנודה של אוויר בחדר. היא מגיבה לאנשים שמתבוננים בה ולגלי הקול המופעלים כלפיה. רק מי שמתקרב יכול לראות את הגבישים הנוצצים, שהם תקווה ותמימות שפורצות מתוך חוויות נטישה ובדידות. המתח שנוצר מסמל את הפחדים שלי כאישה ואמא בתוך חברה לוחמנית, מלחמתית ומלאת סכנות, מבפנים ומבחוץ.
שמרתי עליך כמה שיכולתי
מיצב- ענפי זית, עריסה מחוררת, משקוף דלת, אזיקונים,
300X200X230 ס''מ, 2023.
בעבודה ניצב מבנה ארעי מענפי זית שאספתי מכרמי זיתים, עץ שסמליותו מורכבת בתרבות היהודית-ערבית. לצילו מתכנסת עריסת תינוק מחוררת- המקום המוגן קורס והופך למלכודת מוות. אני נשארת דרוכה לסכנה באופן מתמיד מתוך התחושה שאני לא יכולה ''לייצר'' הגנה- לא מבחוץ ולא מבפנים. שאלות ההישרדות של 'היום שאחרי המלחמה' מעסיקה אותי רבות. פתח המבנה עשוי ממשקוף דלת עקורה ובתוך המסדרון תלוי על הקיר מונומנט מיניאטורי שהוא סמל של הישרדות: עץ מחורר ושרוף שהוא שארית פעולה עתיקה- הדלקת אש ''בהישרדות'' בעזרת מקדח וקשת.
ממותה
גזם עץ ישראלי, ניילון תעשייתי, צבע לבן,
100X60X200 ס''מ, 2023
24 קראט
סרט טבע ביתי, 3.48 ד, 2023
נמלי קציר עומלות בסיזיפיות ומנסות להעלות גרעיני חרוב על מדרגת כיכר תנועה. הן מחליקות מטה כי המדרגה צבועה צבע לבן וחלק. גם כאשר הן משתפות פעולה ביניהן הן לא מגיעות למעלה כי הן מנסות תמיד לעלות באותה דרך בלתי אפשרית. העבודה משקפת את המצב החברתי המורכב, בו למרות שאנחנו חושבים שאנחנו פועלים בשיתוף פעולה אנחנו נוטים לא להסתכל ימינה או שמאלה לחיפוש דרכים חלופיות, וכך נידונים לפעולה עקרה שאין בה פתרון או התקדמות. המילה קראט מגיעה מגרעיני חרוב, איתם היו נוהגים לשקול משקלים קטנים (וזהב) בעת העתיקה.
לאהוב, לכאוב (מי תהום)
ציור אקוורל וצבע לבן על נייר
130X800 ס''מ, 2023